“כשאני מהרהר בעבודתי רבת השנים כקדר בסטודיו, אני מבין שזו השתנתה באופן דרמטי. גם הדרך שבה אני חושב על העבודה שלי השתנתה. העבודה שלי כקדר, אם כי מהנה ביותר, אינה המכלול של מי שאני. אני לא מקריב הכל לקידומה ואני אף פעם לא רוצה להיות כל כך מושקע עד שאני לא יכול להחזיק את זה בהקשר בריא.

אני קודם כל אדם השואף להיות אנושי באופן עמוק יותר.

אם מישהו שואל אותי מה אני עושה למחייתי אני עונה שאני קדר, אבל אני הרבה יותר מזה. המשפחה שלי היא הדבר הכי חשוב לי, והכנת כלי חרס היא דרך מספקת מאוד לפרנס אותם.

גם העבודה שלי כאמן מאוד חשובה לי. מה שאני מתכוון בזה הוא שאמנות חשובה בעולם. חשובים אפילו יותר מאמנות הם האמנים. אנחנו חושבים אחרת.

יצירתיות היא מלאת רוח וככל שיש יותר אמנות בעולם כך יהיו יותר אמנים, וכך העולם מתמלא יותר ברוח.”